Matricaria recutita
בבונג דו גוני הוא צמח בר מוגן, שרובנו יותר מכירים אותו בשם קמומיל.
בעצם בארץ גדלים שני מינים של בבונג(קמומיל) – בבונג דו-גוני, ובבונג זהוב.
שניהם צמח מרפא מאוד עוצמתיים.
וחשוב לא להתבלבל בינם לבין הקחוון – שהפרח שלו דומה, אבל ההשפעה הרפואית שלו שונה לגמרי.
ולמרות שבספרי הפולקלור כתוב שיש להם אותה השפעה, במחקרים מדעיים נמצא שההיפך הוא הנכון. הם דומים במראה ותו לא. כל הפרטים על ההבדלים ביניהם בפרטי הזיהוי כאן למטה.
רוצים לדעת עוד?
היכנסו במאמרים להדרכת העומק על משפחת המורכבים. שם תוכלו למצוא את ההסבר המפורט עליהם.
פירוט נוסף (כולל מתכונים) בספר "המדריך לאוהבי טבע" שניתן להשיג מכאן.
בתי הגידול של הבבונג הדו גוני הם מדבריות, בתות ספר והחבל הים תיכוני – שזה בעצם רוב בתי הגידול בארץ.
בפועל הוא צמח די נדיר (לכן מוגן), ואפשר למצוא אותו בעיקר בבקעת החולה ובגליל העליון.
אפשר למצוא אותו גדל בצפון הארץ בכתמים, בבתי-גידול מופרים (צידי דרכים ושבילים, מעזבות, שולי שדות וישובים).
והוא נדיר בשאר בתי הגידול בישראל.
אז איך מזהים בבונג דו גוני (ולא מתבלבלים עם קחוון)?
העלים: העלים של בבונג דו גוני גזורים פעמיים לאונות דקיקות (דמיינו עלים של שמיר). בניגוד אליו עלים של קחוון רחבים יותר ויותר דומים לעלי חרצית.
הפריחה: מרכז הפרח צהוב, ועלי הכותרת (הפרחים הלשוניים) הם לבנים.
אם חוצים את הפריחה לשניים תוכלו לראות שהקרקפת חלולה. (בקחוון הקרקפת מלאה).
הריח – לבבונג יש ריח חמצמץ המוכר לנו מתה הקמומיל שאולי הרחתם פעם. (לקחוון יש ריח אחר שחלק מהאנשים לא אוהבים וחלק מאוד אוהבים.
הבבונג הוא צמח מוגן ולכן אסור ללקט אותו.
אפשר להשתמש בפרחים בחליטות וגם להכין ממנו שמן תשרית. בחליטות נעשה שימוש פנימי (וגם כמי פנים, או על העיניים) ובשמן התשרית עושים שימוש חיצוני.
בשימוש פנימי אפשר לשלב בחליטה שלו צמחים תומכים כמו נענע, פסיפלורה, לבנדר, דרדר כחול, ועוד.
בשימוש חיצוני אפשר לשלב בשמן תשרית שלו שמנים תומכים כמו ציפורני חתול, טיון דביק וכו'.
במחקרים נמצא שיש לו השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, הוא מסייע בריפוי פצעים וכיבים, משפר ספיגה של מזון, ואנטי דלקתי.
במחקרים נמצאו מספר תרכובות שמייחסים להן את הפעילות האנטי-דלקתית החזקה, ביניהן CAMAZULENE , BISABOLOL וגם APIGENIN .
בספרות הפולקלור תמצאו שהמרפאים המסורתיים אומרים שהשימוש בבבונג ובקחוון הוא זהה.
בפועל במחקרים מדעיים הוכח שהחומרים הפעילים שונים לגמרי.
בבונג זהוב – שימו לב לקרקפת החלולה שלו:
בבונג דו גוני – בשונה מהקחוון העלים מחולקים לאונות דקיקות (ויש גם הבדלים בקרקפת שמפורטים בזיהוי):
[המשך התוכן זמין לצפיה רק ל מנוי פרימיום. אם יש לכם מנוי, בצעו התחברות בלחיצה על כפתור ההתחברות למטה. אם תרצו לרכוש מנוי, לחצו על חנות הספרים בתפריט למטה ורכשו מנוי. ]
